תביעת גירושין הדדית – יתרונות וחסרונות

גירושין הם צעד קשה ומורכב, לא רק מבחינה רגשית אלא גם מבחינה משפטית.
בישראל ניתן להגיש תביעת גירושין בשתי דרכים:

  1. תביעה חד־צדדית – צד אחד מגיש תביעה, והשני מגיב.

  2. תביעה הדדית – בני הזוג מגישים תביעה משותפת לבית הדין הרבני, מתוך הסכמה להתגרש.

לתביעה הדדית יש יתרונות משמעותיים אך גם חסרונות שיש לשקול. במאמר זה נעמיק ונבחן את התהליך, השלכותיו והמשמעויות שלו עבור בני הזוג והמשפחה.


מהי תביעת גירושין הדדית?

תביעה הדדית מוגשת כאשר שני בני הזוג מסכימים שהנישואין הגיעו לסיומם, ואין טעם להמשיך לחיות יחד.
במקום שכל אחד יפתח תיק עצמאי, הם מגישים בקשה משותפת לגירושין.

📌 המשמעות:

  • אין צורך להוכיח "עילת גירושין" כמו בגידה או אלימות.

  • ההסכמה עצמה היא עילה מספקת לגט.

  • ההליך יכול להתמקד בנושאים נלווים (משמורת, מזונות, רכוש).


יתרונות של תביעת גירושין הדדית

1. קיצור הליכים

  • הליך מהיר יותר מתביעה חד־צדדית.

  • הדיינים אינם צריכים לבדוק עילות גירושין, אלא רק לאשר את רצון בני הזוג.

2. חיסכון בעלויות

  • פחות דיונים.

  • פחות הצורך בהוכחות, עדים ומסמכים.

  • ייצוג משפטי ממוקד בהסכמות, לא במאבקים.

3. הפחתת עימותים

  • תביעה הדדית מבוססת על שיתוף פעולה.

  • מתאימה במיוחד כאשר יש ילדים – מצמצמת מתחים והשפעות שליליות.

4. שליטה על ההסכמות

  • בני הזוג יכולים לערוך הסכם גירושין כולל:

    • חלוקת רכוש.

    • משמורת.

    • מזונות.

  • ההסכם מובא לאישור הדיינים והופך לפסק דין מחייב.

5. תחושת כבוד הדדי

  • במקום מאבק משפטי מתיש – יציאה בהסכמה ובכבוד.


חסרונות של תביעת גירושין הדדית

1. חוסר יתרון אסטרטגי

  • מי שמרגיש חלש כלכלית או משפטית – מאבד את היכולת "למשוך זמן".

  • אין "מירוץ סמכויות" – כי הכל מוגש יחד.

2. חשש מניצול

  • צד חזק יותר יכול ללחוץ על הצד השני להסכים לתנאים לא הוגנים.

  • לדוגמה: אישה שחותמת על ויתור על כתובה כדי לזרז את התהליך.

3. אין פתח לתמרון עתידי

  • אחרי שתביעה הדדית מוגשת, קשה יותר לחזור אחורה ולנהל מאבק.

  • אם יש חוסר אמון – תביעה הדדית עלולה לפגוע באינטרס של אחד הצדדים.

4. תלות בהסכמות מלאות

  • אם לא מצליחים להגיע להסכמה על נושא מהותי (משמורת, מזונות, רכוש) – התביעה עלולה להסתבך.


השוואה: תביעה חד־צדדית מול תביעה הדדית

קריטריון תביעה חד־צדדית תביעה הדדית
משך ההליך לרוב ארוך יותר, כולל הוכחות ועדים קצר יותר, מבוסס על הסכמה
עלויות גבוהות יותר (ייצוג מלא, דיונים רבים) נמוכות יחסית
שליטה כל צד מנסה "לנצח" שליטה משותפת בהסכמות
מתחים גבוהים מתונים יותר
עילות גירושין חובה להוכיח אין צורך – ההסכמה מספיקה
סיכוי לערעור קיים, לעיתים גבוה נמוך יחסית

מתי כדאי לבחור בתביעה הדדית?

  • כאשר שני בני הזוג בשלים רגשית להסכים על פירוק הנישואין.

  • כשיש רצון לחסוך כסף וזמן.

  • כאשר טובת הילדים במרכז.

  • כאשר אין מחלוקות רכושיות מורכבות.

  • כאשר רוצים לשמור על מערכת יחסים תקינה גם אחרי הגירושין.


מתי עדיף להימנע?

  • כשיש חוסר אמון קיצוני בין הצדדים.

  • כשיש חשש שהצד החזק ינצל את ההסכמה לטובתו.

  • כאשר קיימות מחלוקות משמעותיות שלא ניתן ליישב.


שאלות נפוצות

האם תביעה הדדית מבטיחה סיום מהיר של ההליך?

ברוב המקרים כן, אך אם יש מחלוקות על מזונות או רכוש – ההליך מתארך.

האם צריך הסכם גירושין חתום מראש?

כן. בית הדין יאשר את ההסכם ורק לאחר מכן יינתן הגט.

האם אפשר להתחרט אחרי שהוגשה תביעה הדדית?

באופן עקרוני כן, אך זה מסבך את ההליך ועלול לפגוע באמינות הצדדים.

האם יש צורך בטוען רבני או עו"ד גם בהליך הדדי?

מומלץ מאוד, כדי לוודא שהתנאים הוגנים ומוגנים משפטית.

האם בתביעה הדדית האישה מוותרת על כתובה?

לא בהכרח. ניתן לכלול את הכתובה כחלק מההסכם.


סיכום

תביעת גירושין הדדית יכולה להיות פתרון יעיל, מהיר וזול יחסית, והיא מפחיתה מתחים ומאפשרת יציאה בכבוד.
עם זאת, היא אינה מתאימה לכל זוג, ובמקרים של חוסר אמון או פערי כוחות משמעותיים – היא עלולה לפגוע בצד החלש.

לכן, לפני שמחליטים על תביעה הדדית, חשוב להתייעץ עם טוען רבני מנוסה שיבחן את ההסכמות ויוודא שהן לטובתכם.

צוות דין רבני

המאמרים באתר דין רבני נכתבים ונערכים ע"י צוות מומחים בתחום המשפט העברי והדין הרבני, במטרה לספק לכם מידע אמין, מקיף ונגיש.
אנו פועלים להנגיש לקהל הרחב ידע מקצועי בנושאים רגישים כמו גירושין, כתובה, ירושה, משמורת ושלום בית – כדי שתוכלו להבין טוב יותר את ההליך, לקבל החלטות מושכלות ולדעת מה מצפה לכם בבית הדין הרבני.

תוכן עניינים